הרצאה: אופנת המיינדפולנס כובשת את השיח המדעי-רפואי

השגשוג האדיר של המיינדפולנס בתרבות המערבית העכשווית מתבטא בכל – ברפואה, בחינוך, בכלא ובתקשורת. התפשטות זו מלוּוה בתהליך מקביל של התפתחות דיון מאַשֵר (affirmative) בתוך השיח הרפואי-מדעי, כעדוּת לחדירוּת המדע לאופנות תרבותיות. בעוד הרפואה והמדע המודרניים ביססו את עצמם תוך הדרת אמונות דתיות ופרקטיקות רוחניות, במקרה דנן אנו עדים לאימוץ ואישור של המדיטציה בכלים מדעיים. יתר על כן, הצלחת המיינדפולנס ברכישת ליבו של השיח המדעי-רפואי חריגה לעומת פרקטיקות רוחניות אחרות.
לנוכח מצב מפתיע זה, בדקנו מהם התהליכים התרבותיים-חברתיים המאפשרים לפרקטיקה רוחנית להתקבל באופן כה מוצלח על דעת המדע המערבי העכשווי. במחקרנו, ערכנו ניתוח השוואתי של השיח הרפואי-מדעי בעשורים האחרונים אודות שתי מדיטציות ממוצא אסייתי – המיינדפולנס והמדיטציה הטרנסצנדנטלית (מ"ט).
ניתוח השיח הרפואי-מדעי כלל בחינה של התפתחות המחקר המדעי ומאפייניו בכלים כמותניים (כגון מספר המאמרים ומדדי יוקרתם) ואיכותניים (כגון העניין האישי של החוקרים, שימוש במונחים רוחניים).  המאגר הכמותני כולל 6180 מחקרים רפואיים שפורסמו ב-PubMed בין 1970 ו-2017, ומתוכו נבחר מדגם איכותני של 50 מאמרים. 
השוני בשיח המחקרי ניכר בכל המדדים. אופנת המיינדפולנס כבשה בסערה את השיח המדעי כולל הדיסציפלינות היוקרתיות ביותר (כגון נוירולוגיה), וזכתה לכמות פרסומים גדולה פי כ-60 ולמדדי יוקרה גבוהים יותר לעומת המ"ט (במיינדפולנס IF משוקלל פי 2.5).
מחקרנו פורש שורה של סיבות להצלחה סלקטיבית זו של מדיטציות ממוצא אסייתי, ובראשן הנכונות של סוכני המיינדפולנס לערוך מיערוב מאסיבי של הפרקטיקה, תוך ניתוקה מהקשריה המקוריים והכפפתה להיגיון המערבי העכשווי (כגון ניתוקה מהקשר דתי ויצירת פרוטוקול מובְנֶה למודטים) ולשפה המדעית (כגון הכפפתה למדדי פרודוקטיביות והישגיות ואימוץ קוסמולוגיה מחולנת-מדעית).
מסקנתנו ממחקר זה היא, אם כן, שלא מדובר במהפכה דרמטית בפרדיגמה המדעית, הנפתחת אל עולם הדת/רוחניות, אלא במציאת הדרך "לחלן", "למערב", "לתרגם" ולהתאים את התופעות שנתפסו זה-לא-כבר חוץ-מדעיות מובהקות למונחים שמסברים את אוזנינו המערביות. ימים יגידו אם הייתה זו דרך פרגמטית לחולל בסופו של דבר שינוי משמעותי במדע המערבי, או שמא עוד דוגמה ליכולת הקניבליסטית של המערב לנכס לעצמו את אחֵרָיו.