הרצאה: ה-comeback של לילית ברוחניות הפמיניסטית העכשווית

בשפע מסורות מתרבויות שונות – משומר העתיקה ועד לקבלה – לילית מככבת כדמות טמאה ושלילית. לפי אגדה מפורסמת מימה"ב, היא נבראה יחד עם אדם, עוד בטרם נבראה חווה, אולם סכסוך אודות התנוחה המינית הפריד ביניהם, והובילה לבחור בייעוד של הזקה לצאצאיו.
במחצית המאה האחרונה, לילית צומחת ככוכבת חיובית במסגרת השיח הרוחני הפמיניסטי. לראשונה היא זוכה להערצה – בין כמנהיגה ראויה לחיקוי ובין כאנטי-גיבורה שיש לפרש מחדש סיפורה ולחשוף את העוול שנגרם לה. לילית מגולמת בשיח זה בשלל דרכים: ביצירות אמנות, במיתוסים חדשים, במקדשים וירטואליים, בספרות קומיקס ומשחקי מחשב, בטקסי מאגיה מינית, בתפילות לשמה, במעגלי נשים ועוד.
מקורות ההשראה לעיצוב דמותה של לילית יוצרים מרחב ססגוני המעמיד זה לצד זה ממצאים ארכיאולוגיים, טקסטים עתיקים, מחקרים פמיניסטיים עכשוויים ותקשורים. אולם מקור הסמכות ליצירת החיבורים בין המקורות הללו, לבחירת הפירוש הראוי להם ולשכתוב יצירתי שלהם הוא הפרט, כמקובל בדתות העצמי החדשות בימינו. חסידיה הרבים של לילית רואים בעצמם סמכות ראויה ומתאימה לפרש את דמותה וליצור איתה קשר ישיר ואינטימי, ולספר עליה ממקור ראשון. שלל מורים, דוברים ומטפלים מעודדים מגמה זו, תוך הישענות על טיעונים פסיכולוגיים, פמיניסטיים ופוליטיים, וכך צומחת דמות ארכיטיפית נשית חדשה לחיקוי, שגם אם רבים מעריצים אותה – הבסיסים והדרכים להערצה זו שונים ואף מנוגדים.