הרצאה: רוחניות יהודית בעידן החדש

תרבות העידן החדש מצויה במרכזה של מהפכה תרבותית עמוקה, המבוססת על העדפת ה"רוחני" על פני ה"דתי", המתבטאת למשל בביקורת חריפה על הממסדים הדתיים המסורתיים ובגישה פרניאליסטית. הבחנה זו עשויה להיות פוריה לצורך ניתוח התופעות הרוחניות החדשות המופיעות במפגש של הזהות היהודית (ובעיקר הישראלית) עם תרבות הניו אייג'. מדובר בתופעות שברובן אינן "דתיות", ובמיוחד לא במובן האורתודוכסי, ושברובן גם אינן "חילוניות".
בהרצאה אציג את הזהויות היהודיות החדשות הצומחות כיום (במיוחד בישראל), במפגש עם תרבות הניו אייג'. אפרוש עשרה טיפוסים של תופעות רוחניות, שרובם (למעט השניים הראשונים ברשימה) אינו מטופל במחקר כחלק משדה הזהויות היהודיות העכשוויות: תורות קבליות בהשראת הרב אשלג; ניאו-חסידות והתחדשות יהודית; ציון אלטרנטיבי של שבתות וחגים ופרשנויות אלטרנטיביות; תקשור של תורות וישויות מהמסורת היהודית; שמאניזם, פגאניזם, כישוף ואקו-פמיניזם יהודיים/עבריים; שיטות סינקרטיסטיות ניו אייג'יות יהודיות; מערכות עיוניות יהודיות חדשות; פרקטיקות יהודיות בדגש על גופנפש; ייעוץ רוחני יהודי; "תשמישי קדושה" חדשים.
פריסת טיפוסים אלה מלמדת על הדגשים, התכנים והאידיאלים החדשים של הזהויות הרוחניות היהודיות הנוצרות בימינו, ברוח העידן החדש, ועל אופני המצאת המסורת היהודית מחדש.

תומר פרסיקו כתב על הכנס בבלוג שלו, וסיכם את ההרצאה כך:
"מריאנה רוח-מדבר היא מרצה וחוקרת בתחום הרוחניות האלטרנטיבית והיהדות העכשווית, ומרצה באונ' תל-אביב.

ד""ר רוח-מדבר דיברה על הסצנה הניו-אייג'ית היהודית. למרות שביהודית קשה יותר למצוא מחיצה חדה בין רוחניות לדת [שלא כמו בנצרות למשל, שם היא ממש מתבקשת מתוך ההגיון התיאולוגי הפנימי – ת.פ.] בכל זאת יש רוחניות יהודית שהיא לא ""דתית"".

היא מנתה עשרה סוגים של תופעות ניו-איג'יות ישראליות-יהודיות:

1) תורות קבליות ששורשן בתורתו של הרב אשלג: ""המרכז לקבלה"" ו""בני ברוך"" (קצת אנגלוסקסי ולכן יותר מוכר).
2) ניאו-חסידות. תוצאה של למפגש בין היהדות לתנועות ההיפים של שנות השישים. מחולקים שלתי קבוצות: רדיקלית (אוהד אזרחי, מרדכי גפני [שכמובן ברח מהארץ אחרי שהואשם בהתרדה מינית – ת.פ.]) ומסורתית יותר (ר' נחמן).
3) לוח שנה ופרשנויות אלטרנטיבים. טקסים אלטרנטיבים במרכזים ניו-אייג'יים שאין להם קשר ממשי ליהדות האורתודוקסית לבד ממועדיהם: שבתות וחגים. כמו גם אותם פסטיבלים המוניים (בראשית, שנטיפי, בומבמלה) שמתקיימים בחגים ונוהגים לציין אותם. הפרשנויות לחגים שם הן אלטרנטיביות: פרשנויות יונגיאניות, פמיניסטיות וכו'.
4) תקשור עם דמויות יהודיות: האר""י, אליהו, מטטרון, ישו. זו דרך פוריה שבה רעיונות חדשים, ניו-אייג'יים, מועברים דרך כלים עתיקים.
5) שמאניות יהודית, פגאניות יהודית, מאגיה ואקו-פמיניזם יהודי. השכינה ולילית מקבלים מוקד. R. Gershon Winkler למשל.
6) סינקרטיזם יהודי-ניו-אייג'י. למשל רייקי יהודי, יוגה יהודית, עירוב של בודהיזם ויהדות. או שי טובלי עם הבודהה מאוריון שהסביר למה היהדות נוצרה ולמה הייא מיותרת כיום.
7) תיאוריות ""מדעיות"" ניו-אייג'יות יהודיות. כמו של ימימה אביטל המערבבת פסיכולוגיה ניו-אייג'ית ויהדות. גם ערבוב של אלמטים מאריך פון-דניקן.
8) גישות הוליסטיות של גוף-נפש. מדיטציה, שיאצו וכו'. למשל יוגת-אותיות (עבריות), או ר' אליהו עזרד הקים מרכז ""אחלמה"" לריפוי יהודי.
9) יעוץ רוחני על פי היהדות. נומרולוגיה, אסטרולוגיה יהודית, קלפי טארות יהודיים. למשל נתנאלה מגר.
10) תשמישי קדושה יהודיים. שופר, טלית, תפילין שמשתמשים בהם בדרכים חדשות בניו-אייג'. למשל גם כלפי ר' נחמן, תמציות פרחים מישראל, אותיות קבליות על העורף, וכו'.

כמובן שרבים לא רואים את זה כ""יהדות"", אם כי כל חידוש יהודי תמיד נחשד בזרות, לפני שהתקבל."