כן, "אם ננעלו" מסמל מזרחיות. אבל מהי מזרחיות? האם זו יהדות תימן המסורתית, אולי אפילו הדתית? האם זו תימן הדומה להודו האקזוטית? האם מדובר על סמל של "האחר" המיסטי/רוחני (כבר אמרנו הודו…)? ואולי בכלל מדובר על סמל של קבלה, עוד "אחר" עכשווי שמתברר כדומה לכל ה"אחרים" האחרים, כולל "המזרח האחר"…
במאמר זה אנו עוקבים אחר תהליך השינוי של "אם ננעלו" כסמל, שמסמל בכל פעם דברים שונים. הפיוט עבר – מסתבר – דרך ארוכה, מחיקה של יהדות תימן המסורתית אל המרחב האוניברסלי והרוחני-אלטרנטיבי העכשווי.
המאמר מהווה חלק מפרוייקט המחקר על הפיוט "אם ננעלו", כמו גם פרוייקט המחקר על מוסיקה רוחנית והפרוייקט על מזרח במערב. בעוד מאמר זה פורסם בעברית, יש מאמר נוסף שפורסם באנגלית (בנושא המודלים השונים של התייחסות למסורת כפי שמשתקף בעיבודים השונים של הפיוט), וכן שתי הרצאות שהציגו מחקרים אלה. ראו קישורים להלן.
מאמר מקיף זה (כ-10,000 מילים) פורסם בכתב העת "תימא" המוקדש לחקר יהדות תימן. כתב העת יוצא לאור על ידי "האגודה לטיפוח חברה ותרבות", והעורך הראשי הוא יוסף טובי.
כותרתו המלאה היא: "דלתי יצירתיות לא ננעלו: תהליך האייקוניזציה של השיר 'אם ננעלו' לרבי שלום שבזי במוסיקה הפופולרית העכשווית מפיוט תימני־מיסטי לסמל מזרחי־רוחני".
תקציר
השיר "אם ננעלו" זכה למעמד בינלאומי בעשורים האחרונים ונעשה אייקון תרבותי, אבל מה הוא מסמל? במאמר מנותח תהליך ההשתנות של הסמל והמסומל בשיר זה, תהליך של "המצאת מסורת", הכולל אובדן הדרגתי של רכיבים ותכנים, והכרוך בהיבטים אירוניים ומפתיעים. המזרח הקרוב נעשה לרחוק בטרם זוכה לאטרקטיביות, הדחיקה אל השוליים תורמת לאקזוטיזציה, הפרטיקולרי מנוכס באופן אוניברסלי, והשימור של המסורת מחייב את שינויה.
תוך עיון בעיבודים/ביצועים שונים מ-1978 ועד 2006 (של עפרה חזה, מדונה ועוד), מודגמים שלבי הפיכתו של הפיוט היהודי-תימני לסמל מזרחי-רוחני. הניתוח כולל זיהוי ראיפיקציה גוברת של הטקסט, בה הטקסט מאבד את תפקודו הסמנטי ונעשה סמל. הסמל עצמו משתנה בהדרגה, נעשה לסימולקרה ומצטמק. בהתאם להתחלפות הקהלים של השיר, משתנה בתהליך מקביל גם המסומל.
שנה
2019
שפה
עברית
אקדמי / לא אקדמי
פריט אקדמי
ציטוט ביבליוגרפי
רוח מדבר, עמרי, ומריאנה רוח-מדבר שפירא, "דלתי יצירתיות לא ננעלו: תהליך האייקוניזציה של השיר 'אם ננעלו' לרבי שלום שבזי במוסיקה הפופולרית העכשווית מפיוט תימני־מיסטי לסמל מזרחי־רוחני", בתוך תימא – כתב עת לחקר יהדות תימן ותרבותה טז (2019 – תש"ף): 298-263.