יום חמישי, כ"ט ניסן תשפ"ג 20/04/23, בשעה 10:30 עד 12:00
למידע כללי על 'הבמה' – הקישו כאן.
לסרטון המפגש – גלגלו למטה.
חלק א: הצגת מחקרים
ד"ר נורית רונס ראושבך בעלת תואר ראשון שני ושלישי בתחום הפולקלור. חוקרת טקסים בהיבט החברתי, הטיפולי והרוחני שלהם. עבודת הדוקטור נכתבה באוניברסיטת בן גוריון בנגב.
תקציר
טקס הסווט לודג' מתרחש באוהל סגור וחשוך. זהו טקס של הזעה, שירה ותפילה האורך כארבע שעות, ומיוחסות לו תכונות מרפאות ומטהרות. מקורו בתרבות הילידים האמריקאים והוא נתפס בעיני המובילים אותו והמשתתפים בו, גברים ונשים גם יחד, כ"לידה מחדש". טקס הסווט לודג' "יובא" לישראל בשנות התשעים של המאה העשרים ומבוצע כיום בישראל בעיקר במרכז הארץ וצפונה על ידי מספר הולך וגדל של מובילים ומובילות. עבודה זו אני מתארת לראשונה את הטקס במתכונתו הישראלית העכשווית על סמך עבודת שדה ממושכת שערכתי, ומנתחת את הקשריו התרבותיים הרחבים ואת האופן שבו הוא נתפס ופועל. טענתי היא שניתן לראות את טקס הסווט לודג' כמקרה מבחן למגמת הקליטה וההתפשטות של תרבות העידן החדש בישראל בעשורים האחרונים. כפי שאראה, תהליך תרבותי-חברתי זה הוא בה בעת בעל היבטים ואפיונים גלובאליים ולוקאליים וטקס הסווט לודג' מבטא זאת היטב. היסודות השמאניים בטקס, כפי שהוא מבוצע כיום בישראל, מוטענים בפרשנות מערבית-ישראלית הקשורה קשר הדוק לתפיסות ולפרקטיקות של "העידן החדש" מזה ולתרבות הישראלית מזה. ככזה, טקס הסווט לודג' בא למלא חלל רוחני בחברה הישראלית העכשווית ולהציע מרפא, במובן הרחב, הניו אייג'י של המלה, לחייו של היחיד ולקהילה כולה. הוא עושה זאת באמצעות יצירת מציאות דרמטית – הטקס – שאליה נכנסים ובה משתתפים המבקשים לרפא את חייהם ולהעצים את עצמם. את המציאות הזו ניתן לארגן, לתאר ולהבין באופן מיטבי באמצעות מודל "ששת המפתחות" המגיע מהתחום הטיפולי המכונה דרמה תרפיה.
רפרנס
רונס ראושבך, נורית. הטקס והדרמה: מפתחות להבנת טקס הסווט לודג' בישראל (עבודת דוקטור). אוניברסיטת בן גוריון בנגב, 2021.
לינקים/ קבצים
לקובץ המלא של תקציר הדוקטורט – הקישו כאן.
על המרצה
עידן עדות (1987). אנתרופולוג, סופר וצלם ישראלי. חוקר את התרבויות הילידיות של יבשת אמריקה, מסעות, רעיונות ואת ההיסטוריה של האנתרופולוגיה. את עבודת התיזה שלו כתב על האופן שבו ׳אינדיאניות׳ מתמקמת במרחב הזהות הישראלית – במסגרתה התגורר בקרב השבט ה׳יהודיאני׳. עידן מלווה משלחות ומסעות בעולם, מוביל פרויקטים חברתיים, משמש כעוזר מחקר ועוזר הוראה במחקרים שונים, מרצה ומלמד. עבודת ה-מ.א. שלו נכתבה באוניברסיטת חיפה.
תקציר
לתקציר עבודת המ.א. – הקישו כאן.
רפרנס
עידן עדות. (2020). אינדיאניות בישראל: האופן שבו מתמקמת" אינדיאניות" במרחב הזהות הישראלית. עבודת דוקטור, אוניברסיטת חיפה.
חלק ב: דיונים והערות
על המרצה
מורדי מילר הוא דוקטורנט במחלקה למחשבת ישראל באוני׳ בן-גוריון, עמית קרייטמן ועמית האוניברסיטה הפתוחה. הדוקטורט (בהנחית פרופ׳ בועז הוס ופרופ׳ צחי וייס) עוסק ביחסי גומלין בין הגות קבלית ובין אידאולוגיה פוליטית בישראל בימינו. מילר עומד גם בראש פרוייקט גניזת סינגפור, לתיעוד ההיסטוריה הרוחנית של ראשוני היהודים בסינגפור, באמצעות מיפוי וניתוח ספרי הקודש שהביאו עימם.
מייל: mordym@post.bgu.ac.il
אתר אקדמיה: https://bgu.academia.edu/MordechaiMordyMiller/Drafts
תקציר
במסר שלי אשתף בחוויה האקדמית האישית שלי בשימוש בצ׳אט ג׳יפיטי. אדגים באיזה אופן לדעתי ניתן להשתמש בצ׳אט לקידום המחקר, וממה צריך להיזהר. אציע גם כיוונים מסוימים אליהם לדעתי האקדמיה עשויה להגיע, בעקבות השימוש הנרחב והבלתי מבוקר בבינה המלאכותית.
לינקים/ קבצים
הקישו לקובץ דוגמאות אליהן אתייחס במסגרת המסר – כולן נוגעות לנושא המחקר שלי: יחסי גומלין בין הגות קבלית לאידאולוגיה פוליטית בישראל בימינו.
על המרצה
בשמת כוכב היא סטודנטית לתואר ראשון במיסטיקה ורוחניות במכללה האקדמית צפת.
תקציר
אציג שימוש בכלי עבודה מחקריים ממוחשבים, המסייעים בהפקת הנתונים ועיבודם בשלב התמלול. דרך עבודה זו חוסכת זמן ועם זאת עדיין מאפשרת רפלקציה ודיוק הנתונים. הכלים שיוצגו זמינים וחינמיים.
סרטון המפגש (ותודה לנטליה גרויסמן על העריכה!)
