עיון ביקורתי על המאבק סביב "כתות" בחברה הישראלית, דרך ניתוח של דוחות ישראליים רשמיים - הרצאות בנושא פרוייקט מחקר זה נישאו בפורומים שונים (בעברית ובאנגלית), ואף פורסמו מאמרים במסגרתו.
במדינת ישראל נכתבו ארבעה דוחות ממשלתיים כנגד "כתות". מה מטריד בתופעה הזו? האם סביר שבכל אחד מהדוחות צצה בעיה מסוג אחר בנוגע לתנועות הדתיות החדשות בישראל? על מה הדבר מלמד? מה אפשר ללמוד על החברה הישראלית מהדוחות השונים הללו? במחקר זה ניתחנו את לשון הדוחות (מזווית של חקר שיח) והצבענו על הדמיון בין הדוחות וגם על השוני ביניהם. המחקר מהווה כמובן מראה לחברה הישראלית ולתהליכים שחלו בה בעשורים האחרונים.
"יש רק שני דברים בעולם - לא-כלום וסמנטיקה." (וורנר ארהרד) מאמר זה (כ-6,000 מילים באנגלית) טוען כי סוג חדש של תראפיה הופיע בזירת הריפוי הרוחני האלטרנטיבי העכשווי, שמבטא השקפה שטרם נראתה בתולדות הרפואה - ריפוי פוסטמודרניסטי. שיטות ריפוי פוסטמודרניסטיות (PTMs) מבטאות פופולריזציה של פילוסופיה פוסטמודרניסטית ביחס לשפה ותפקידה בתהליך הריפוי. שיטות אלה יודגמו וינותחו בהשוואה לשתי קבוצות אחרות של שיטות: מאגיה מסורתית ורפואה מודרנית. בנוסף, נאפיין את שיטות הריפוי הפוסטמ' כניאו-מאגיה, שכן הן מבטאות פסיכולוגיזציה ורציונליזציה של המאגיה.
איזו קריירה מפוארת עשתה לילית באלפי שנים! אולם תמיד כדמות שלילית ואפילה... והנה, ברוחניות הפמיניסטית בעשורים האחרונים דווקא כדמות נערצת. אז מה היא מייצגת עבור הרוחניות הפמיניסטית העכשווית? לא דבר אחד, כי אם דברים שונים. ההרצאה מציגה מחקר שפורסם גם כמאמר, והתקיימה גם הרצאה בעברית בנושא קרוב. ראו למטה לינקים לפריטים רלוונטיים. ההרצאה נישאה במושב בנושא "תנועות דתיות חדשות" בכנס השנתי השני של האגודה הישראלית לחקר דתות (ISAR) שהוקדש לטבעם של כתבי הקודש ומקומם בדתות. הכנס התקיים באוניברסיטת בר אילן ב-11-12 במרץ 2018. מושב הכנס הזה התקיים באנגלית.
"לילית משמשת השראה עבור נשים וגברים ברוחניות הפמיניסטית העכשווית, מקור לדמיון תיאולוגי/תיאלוגי, ודמות לחיקוי." הרצאה זו, על דמותה של לילית ברוחניות הפמיניסטית העכשווית, נכללה במסגרת סדנת מחקר של מכון שוקן למדעי היהדות בירושלים, העוסקת במנהיגות נשית רוחנית. המחקר זכה למלגת עידוד מטעם מכון שוקן למדעי היהדות. ההרצאה ניתנה הן במכון שוקן, והן במסגרת כנס מסכם של הסדנה באוניברסיטת בר אילן. פרוייקט המחקר על לילית כולל גם מאמרים והרצאות נוספים.
הדוח סוקר את התנועה הניאו-שמאנית בישראל, נכון ל-2014 בערך. עקב הדינאמיות והצמיחה של התנועה, כיום התמונה הניאו-שמאנית בישראל שונה קמעא מהמתואר. הדוח כולל הסבר על הניאו-שמאניזם כתופעה גלובלית, תיאור של מרכזים ניאו-שמאניים בישראל, התייחסות לסיקור התקשורתי של התנועה ולביקורות כנגדה, וכן רשימה ביבליוגרפית קצרה. הדוח נכתב במסגרת הפעילות של מרכז מיד"ע - מרכז מידע ישראלי לדתות עכשוויות, שנוסד בחסות מכון ון-ליר (בהשראת מרכז INFORM הבריטי).
היה היו, לפני אלפי שנים, עשרות מכשפות שפעלו בעיר החטאים הגדולה אשקלון. מאמר זה (כ-8,000 מילים, ויש דומה לו באנגלית) עוסק בפרשנות רוחנית עכשווית של אגדה יהודית עתיקה - על ציד מכשפות שערך ר' שמעון בן שטח באשקלון במאה השניה לפני הספירה. הוא מציג השוואה בין שלושה מנהיגים רוחניים בישראל, שכל אחד/ת מהם מעצב/ת-מחדש את הסיפור העתיק באופן שונה, תוך ביטוי של ערכים שונים - הן ביחסם ליהדות, הן באופי הפמיניזם שלהם, והן ביחס למקומו של הקסם בעולם. המאמר התפרסם באסופה "בין הזמנים - טקס וטקסט בחברה משתנה", בעריכת חיים חזן, רחל שרעבי וענבל אסתר סיקורל, בסדרת "פרשנות ותרבות" של הוצאת כרמל.
האם אי פעם פתחתם בקלפים באתר אינטרנט? ...האם זה שונה מפתיחה של קלפים מחפיסה? במאמר זה מנותחים כל טקסי הדיבינציה (ניחוש) בגרסתם החדשה, הוירטואלית: מה משתנה בתהליך הוירטואליזציה מבחינת ההיגיון הפנימי של המאמינים? לטענתי, נוצר בתהליך זה היגיון חדש, שהולך ונעשה רווח בתרבות שלנו - היגיון של קידוש האקראיות. המאמר (כ-13,500 מילים באנגלית) פורסם ב- Numen: International Review for the History of Religions - כתב עת מהשורה הראשונה בעולם בתחום חקר הדתות (הנחשב בעיני חוקרים רבים במדעי הרוח ככתב העת החשוב ביותר בעולם בתחום חקר הדתות).
במדינות רבות מתעוררת התנגדות ודאגה סביב תופעה גלובלית זהה - ה"כתות". עם זאת, בכל מדינה הטיעונים והדאגות של "התנועה האנטי-כיתתית" שונים לחלוטין. הדבר למעשה מלמד על הפגיעות הנתפסת (conceived vulnerability) הייחודית לחברה שמתמודדת עם ה"כתות", כפי שהבינה הסוציולוגית איילין בארקר. דרך התגובות ל"כתות" אפשר, אם כן, ללמוד על החברה עצמה. אם כן, מה אפשר ללמוד על החברה הישראלית? מחקר זה בוחן את התגובה הישראלית ל"כתות" מאז שנות ה-1980, כפי שהיא משתקפת בדוחות ממשלתיים לאורך כשלושים שנה.
במצב הפוסטמודרני, אנו מוצפים בדימויים, סמלים ותכנים ממגוון רחב של מסורות והקשרים תרבותיים. המסורות הללו עוברות תהליכי שינוי, עיבוד והתאמה, שייעודן להתאים את חומרי הפולקלור לצרכים העכשוויים ובהם לחיפוש הרווח אחר אותנטיות". המחקר שיוצג עוסק בניתוח השוואתי בין שלושה מודלים של עיבוד חומרי פולקלור, שכל אחד מהם מייצג אופן אחר של התמודדות עם סוגיות כגון זהות, קהילה, מסורת, רב-תרבותיות וניסיון למלא חלק מהריק שנחווה בידי פרטים בהקשר התרבותי המורכב של המצב הפוסטמודרני האופייני לחברה המערבית בת זמננו.