הרצאה: איך הפך מיתוס המבול לסמל של המשבר האקולוגי? מחקר משווה בסרטי קולנוע

מיתוס המבול שימש דורות של מפרשים ככלי לביקורת חברתית - הוא סיפק להם הזדמנות להסביר איזו אנושות ראויה להשמדה מוחלטת. בסרטי קולנוע מהתקופה האחרונה, יוצרים קושרים בין המשבר האקולוגי העכשווי לבין המבול... האם אנחנו (כן, אנחנו!) אותו דור שראוי להשמדה, ומדוע? בהרצאה זו מוצג מחקר משווה של סרטי קולנוע הוליוודיים לאורך המאה האחרונה, שבכולם יש ארמזים למיתוס המבול המקראי. ההתמקדות תהיה על האופן שבו המבול הופך לסמל של המשבר האקולוגי המחמיר והולך בימינו.

אין תגובות

מאמר: שנות השישים (לא לגמרי) פסחו על ישראל – המושבה ההיפית של ראש פינה

מאמר המציג את סיפורה של הקהילה הרוחנית-אלטרנטיבית הראשונה בישראל, שהיוותה בועה של הסיקסטיז בלב ההווי הציוני המגוייס דאז. הקהילה ההיפית של ראש פינה היוותה מפלט יוצא דופן שבו תפקדה "מעבדה חברתית" מרתקת, שהולידה גם מרחבים רוחניים ואלטרנטיביים ישראליים נוספים. המאמר כולל השוואה בין הערכים ההיפיים והציוניים - מתחומי החברה והחוק ועד היחס לטבע ולמוסיקה. כלולים בו איורים וצילומים ייחודיים.

אין תגובות

הרצאה: מעמד הסמלים בדיבינציה וירטואלית – בין איקונוגרפיה לשרירותיות

האם הפסל מייצג את אלהים? האם הדגל קדוש? מהו המעמד של הסמלים המקודשים גופם, ומה קורה להם כשהם עוברים למרחב הוירטואלי? בהרצאה זו נבחנו ונותחו אייקונים ממוחשבים בטקסים דתיים/רוחניים/מאגיים ומעמדם. ההרצאה מהווה חלק מפרוייקט מחקר שגם פורסם בו מאמר והוצגו הרצאות בכיוונים נוספים.

אין תגובות

הרצאה: מכשפות ממוחזרות – שחזור נראטיבים מספרות חז"ל בקרב הרוחניות האלטרנטיבית העכשווית

הרצאה זו מציגה אסטרטגיה רוחנית-אלטרנטיבית מפתיעה וחדשנית של יהודים-ישראליים להתייחסות למסורת היהודית - פרשנות של המסורת תוך הזדהות עם האנטי-גיבורות של אגדה יהודית עתיקה. בדרך זו, מבוטאת הגישה האופיינית למגמת ה"רוחני-אבל-לא-דתי" ("spiritual-but-not-religious", SBNR) שמבקרת את הממסד הדתי, תוך אימוץ הביקורת הגלומה במקורות היהודיים העתיקים. המדובר הוא בסיפור-מחדש של אגדה יהודית עתיקה - על ציד מכשפות שערך ר' שמעון בן שטח באשקלון במאה השניה לפני הספירה.

אין תגובות

הרצאה: מדיטציה בעין המחקר הרפואי – על הגבול בין רוחני למדעי

האם יש קשר בין העובדה שמיינדפולנס הפכה לאופנה במרחב התרבותי לבין ההכרה המדעית שזכתה לה? איך הפכה מיינדפולנס מפרקטיקה רוחנית לפרקטיקה מדעית מבוססת-ראיות? בהרצאה זו הוצג תהליך התפתחות השיח המדעי-רפואי אודות מיינדפולנס, בהקשר בלתי שגרתי: התבוננות בתופעה זו כחלק מתהליך תרבותי. אחת המסקנות המרכזיות היתה שעוצמת החילון והמיערוב של המדיטציה מנבאת את מידת ההתקבלות שלה בשיח המערבי.

אין תגובות

הרצאה: אופנת המיינדפולנס כובשת את השיח המדעי-רפואי

בהרצאה זו הוצג השיח המדעי-רפואי על מיינדפולנס, בו מדיטציה זו הפכה לאופנה מקובלת ונחשקת. לצורך המחשת ההצלחה של המיינדפולנס - מוצגת אף השוואה למעמד של המדיטציה הטרנסצנדנטלית בשיח המדעי-רפואי.

אין תגובות

הרצאה: "וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ" – אלוהויות מקומיות מבעל ועד אמא אדמה במאה האחרונה

"יְהַוֶּה עֱזוּז וְגִבּוֹר יְהַוֶּה אִישׁ מִלְחָמָה קוּמָה יְהַוֶּה וִיפֻצּוּ אוֹיְבֶיךָ וִינֻסּוּ מְשַׂנְּאֶיךָ מִפָּנֶיךָ. [מתוך ""ההולכי בחושך"" ליונתן רטוש.]" שתי תנועות ישראליות פגאניות במאה האחרונה מעלות על נס פנתיאון אלים עתיק. מה ההבדל ביניהן? בהרצאה זו הצגנו קווי דמיון ושוני ביחס לאלוהויות בשתי התנועות.

אין תגובות

פרוייקט המחקר על גלגולי הפיוט "אם ננעלו"

בדף זה מצויים: 1. רשימה מרוכזת של טקסטים וסרטונים הקשורים בפרוייקט מחקר של פרופ' מריאנה רוח-מדבר שפירא וד"ר עמרי רוח מדבר, אודות ביצועיו וגלגוליו העכשוויים של הפיוט "אם ננעלו". 2. קישורים לתיאור התוצרים של פרוייקט המחקר – שני מאמרים ושתי הרצאות בכנסים.

אין תגובות

מאמר: דלתי יצירתיות לא ננעלו: תהליך האייקוניזציה של 'אם ננעלו' במוסיקה הפופולרית העכשווית

כן, "אם ננעלו" מסמל מזרחיות. אבל מהי מזרחיות? האם זו יהדות תימן המסורתית, אולי אפילו הדתית? האם זו תימן הדומה להודו האקזוטית? האם מדובר על סמל של "האחר" המיסטי/רוחני (כבר אמרנו הודו...)? ואולי בכלל מדובר על סמל של קבלה, עוד "אחר" עכשווי שמתברר כדומה לכל ה"אחרים" האחרים, כולל "המזרח האחר"... במאמר זה אנו עוקבים אחר תהליך השינוי של "אם ננעלו" כסמל, שמסמל בכל פעם דברים שונים. הפיוט עבר - מסתבר - דרך ארוכה, מחיקה של יהדות תימן המסורתית אל המרחב האוניברסלי והרוחני-אלטרנטיבי העכשווי.

אין תגובות

מאמר: מעל-ומעבר לאותנטיות – שלושה מודלים פוסטמודרניסטיים של עיבוד חומרי פולקלור במוסיקה הרוחנית העכשווית

הפיוט "אם ננעלו" זכה לעיבודים מוסיקליים פופולריים אחדים בעשורים האחרונים. עיבודים אלה מעוררים שאלות - ומניקים תשובות שונות - בנוגע לאותנטיות, זהות, מסורת ועוד. כל אחד מהם מגלם אופן התמודדות אחר עם המצב הפוסטמודרני. המאמר מציג שלושה מודלים שונים של יחס לחומרים מסורתיים, שמהווים דרכי התמודדות שונות עם הבעיות של פרטים ביחס לשאלות אלה.

אין תגובות