פרסומים ומזכרות דיגיטליות מהחוג למיסטיקה ורוחניות במכללה האקדמית צפת
דף זה הוא מזכרת... פרסומים שונים של החוג למיסטיקה ורוחניות במכללה האקדמית צפת - מדבקות לרכב, פליירים דיגיטליים, באנרים ועוד.
דף זה הוא מזכרת... פרסומים שונים של החוג למיסטיקה ורוחניות במכללה האקדמית צפת - מדבקות לרכב, פליירים דיגיטליים, באנרים ועוד.
החוג למיסטיקה ורוחניות קיים ארועים פתוחים וחינמיים לקהל הרחב, בנושאי הלימוד המרתקים שלו, במשך שנים - בין במכללה האקדמית צפת ובין ברחבי הארץ. דף זה מרכז עלוני פרסום של רוב הארועים הללו וצילומים מתוכם.
אוסף ססגוני ועשיר של איגרות שנשלחו למתעניינים בתכני החוג למיסטיקה ורוחניות, במהלך שנות קיומו במכללה האקדמית צפת. האיגרות כללו חדשות מהחוג, כמו גם חדשות מישראל ומהעולם בעלות עניין לתחומי המיסטיקה ורוחניות, טורים העוסקים במושגים ותכנים אקדמיים הקשורים בחוג, תיאור של ספרות אקדמית וארועים אקדמיים, ציטוטים מעוררי השראה, ועוד.
הרצאה זו מציגה אסטרטגיה רוחנית-אלטרנטיבית מפתיעה וחדשנית של יהודים-ישראליים להתייחסות למסורת היהודית - פרשנות של המסורת תוך הזדהות עם האנטי-גיבורות של אגדה יהודית עתיקה. בדרך זו, מבוטאת הגישה האופיינית למגמת ה"רוחני-אבל-לא-דתי" ("spiritual-but-not-religious", SBNR) שמבקרת את הממסד הדתי, תוך אימוץ הביקורת הגלומה במקורות היהודיים העתיקים. המדובר הוא בסיפור-מחדש של אגדה יהודית עתיקה - על ציד מכשפות שערך ר' שמעון בן שטח באשקלון במאה השניה לפני הספירה.
מה הרלוונטיות של דת ורוחניות לתרבות הדיגיטלית העכשווית ועולם הגיימינג? הרצאה זו נכללה בסדנה בינ"ל שעסקה בהיבטים חברתיים וערכיים של גיימינג מקוון באזור MENA (המזה"ת וצפ' אפריקה).
האם יש מקום לרוחניות בעולם העסקים, או שמא השניים בהכרח סותרים זה את זה? בכתבה זו, שפורסמה בגיליון מיוחד של דה-מארקר על ניהול פורץ דרך, מנתחת רוח-מדבר מזווית מחקרית ביקורתית את הסתירה, ומבהירה כי זוהי סתירה לכאורה.
בדף זה מצויים: 1. רשימה מרוכזת של טקסטים וסרטונים הקשורים בפרוייקט מחקר של פרופ' מריאנה רוח-מדבר שפירא וד"ר עמרי רוח מדבר, אודות ביצועיו וגלגוליו העכשוויים של הפיוט "אם ננעלו". 2. קישורים לתיאור התוצרים של פרוייקט המחקר – שני מאמרים ושתי הרצאות בכנסים.
כן, "אם ננעלו" מסמל מזרחיות. אבל מהי מזרחיות? האם זו יהדות תימן המסורתית, אולי אפילו הדתית? האם זו תימן הדומה להודו האקזוטית? האם מדובר על סמל של "האחר" המיסטי/רוחני (כבר אמרנו הודו...)? ואולי בכלל מדובר על סמל של קבלה, עוד "אחר" עכשווי שמתברר כדומה לכל ה"אחרים" האחרים, כולל "המזרח האחר"... במאמר זה אנו עוקבים אחר תהליך השינוי של "אם ננעלו" כסמל, שמסמל בכל פעם דברים שונים. הפיוט עבר - מסתבר - דרך ארוכה, מחיקה של יהדות תימן המסורתית אל המרחב האוניברסלי והרוחני-אלטרנטיבי העכשווי.
הפיוט "אם ננעלו" זכה לעיבודים מוסיקליים פופולריים אחדים בעשורים האחרונים. עיבודים אלה מעוררים שאלות - ומניקים תשובות שונות - בנוגע לאותנטיות, זהות, מסורת ועוד. כל אחד מהם מגלם אופן התמודדות אחר עם המצב הפוסטמודרני. המאמר מציג שלושה מודלים שונים של יחס לחומרים מסורתיים, שמהווים דרכי התמודדות שונות עם הבעיות של פרטים ביחס לשאלות אלה.
עבור המערב, המזרחי הוא אובייקט להשלכת מאוויים ופנטזיות. כך גם בהקשר הרוחני: האוריינטליזם הניו אייג'י מעצב את "המזרח" (ובפרט הודו) כרוחו, בתור תרבות "אחרת" משמעותית. תהליך דומה עובר על הקבלה, כ"אחרת" של המערב. הרצאה זו מציגה את המפגש בין "המזרח" לבין הקבלה בגרסה תימנית (גם היא "מזרח") - באמצעות בחינת ביצועים עכשוויים של הפיוט "אם ננעלו".