בערך אנציקלופדי זה מוצג אחד מנושאי המומחיות המחקריים של רוח-מדבר שפירא: זירת המפגש בין היהדות לרוחניות הניו אייג'. הוא כולל דוגמאות והמחשות אחדות לתופעות הנוצרות במפגש זה, כגון רייקי יהודי, שמאניזם יהודי, ג'ובו, גרסאות רוחניות אלטרנטיביות עכשוויות של הקבלה והחסידות.
במחקר זה (כ-10,500 מילים) מוצג מחקר משווה בין שתי תנועות ישראליות פגאניות מן המאה האחרונה: תנועת הכנענים והתנועה הניאו-פגאנית. נחשפים קווי דמיון מפתיעים כמו גם הבדלים בולטים, תוך התמקדות בשאלות של אדמה, זהות, פוליטיקה, מגדר ועוד. בסוף המאמר מופיעה טבלת סיכום ההשוואה.
הרצאה זו פותחת בתיאור הניאו-שמאניזם בישראל (ובפרט הפעילות סביב הר מירון), ומציגה שתי דרכים של הרוחניות האלטרטיבית המקומית להתייחס ליהדות - על דרך החיוב ועל דרך השלילה. ההרצאה מתמקדת בהדגמה של חיבור על דרך השלילה ליהדות, בטקסט ניאו-שמאני ישראל. הטקסט מציג נראטיב אלטרנטיבי לאגדה רבנית על ציד מכשפות שערך אחד הרבנים באשקלון בימי הממלכה החשמונאית. ניתוח הטקסט נכלל במחקרים שראו אור. ההרצאה, תחת הכותרת "בין מירון לאשקלון: שיבתו של סיפור עתיק על ציד מכשפות" נישאה באופן מקוון בכנס "ארצות הגליל" מטעם מרכז המחקר לתרבויות וקהילות בגליל במכללה האקדמית צפת.
הרצאה זו מתארת את תהליך ההתקדשות של אתר (בעל היסטוריה נוצרית) בארץ ישראל בידי הרוחניות האלטרנטיבית, או ניאו-פגאנים/שמאנים, ומנתחת את המצאת המסורת אודות כורסי. בנוסף להרצאה זו, קיימת הרצאה נוספת, וכן שני מאמרים (בעברית ובאנגלית) המתארים היבטים שונים של תהליך ההתקדשות של כורסי. ראו לינקים למטה. ההרצאה מהווה חלק מפרוייקט מחקר העוסק בגיאוגרפיה המקודשת האלטרנטיבית של ארץ ישראל, של רוח-מדבר שפירא. ההרצאה נכללה במושב שעסק ב"גיאוגרפיה של זיכרון", בראשות ענת קדרון, במסגרת כנס האגודה הגיאוגרפית הישראלית ה-60 - תש"פ 2020, באוניברסיטת חיפה.
במחקר זה מושווית השקפת העולם של הרפואה הקונבנציונלית לזו של הרפואה המשלימה/אלטרנטיבית, תוך הקבלה של השקפות אלה למודרניזם ופוסטמודרניזם (בהתאמה). המחקר מזהה קבוצה חדשה וחדשנית של ריפוי, בעלת היגיון שלא התקיים בעבר - לא בעולם המודרני ולא בעולם המסורתי (ולשם כך מובאת גם התייחסות משווה לריפוי מסורתי, פְּרה-מודרני). מוקד ההשוואה הוא שאלת תפקידה של השפה בתהליך הריפוי. ההשקפה החדשנית איננה אופיינית לכל שיטת ריפוי חדשה או אלטרנטיבית, ולכן כיניתי את הקבוצה החדשנית של שיטות הריפוי "הרפואה האלטרנטיבית החדשה".
"יש רק שני דברים בעולם - לא-כלום וסמנטיקה." (וורנר ארהרד) מאמר זה (כ-6,000 מילים באנגלית) טוען כי סוג חדש של תראפיה הופיע בזירת הריפוי הרוחני האלטרנטיבי העכשווי, שמבטא השקפה שטרם נראתה בתולדות הרפואה - ריפוי פוסטמודרניסטי. שיטות ריפוי פוסטמודרניסטיות (PTMs) מבטאות פופולריזציה של פילוסופיה פוסטמודרניסטית ביחס לשפה ותפקידה בתהליך הריפוי. שיטות אלה יודגמו וינותחו בהשוואה לשתי קבוצות אחרות של שיטות: מאגיה מסורתית ורפואה מודרנית. בנוסף, נאפיין את שיטות הריפוי הפוסטמ' כניאו-מאגיה, שכן הן מבטאות פסיכולוגיזציה ורציונליזציה של המאגיה.
איזו קריירה מפוארת עשתה לילית באלפי שנים! אולם תמיד כדמות שלילית ואפילה... והנה, ברוחניות הפמיניסטית בעשורים האחרונים דווקא כדמות נערצת. אז מה היא מייצגת עבור הרוחניות הפמיניסטית העכשווית? לא דבר אחד, כי אם דברים שונים. ההרצאה מציגה מחקר שפורסם גם כמאמר, והתקיימה גם הרצאה בעברית בנושא קרוב. ראו למטה לינקים לפריטים רלוונטיים. ההרצאה נישאה במושב בנושא "תנועות דתיות חדשות" בכנס השנתי השני של האגודה הישראלית לחקר דתות (ISAR) שהוקדש לטבעם של כתבי הקודש ומקומם בדתות. הכנס התקיים באוניברסיטת בר אילן ב-11-12 במרץ 2018. מושב הכנס הזה התקיים באנגלית.
"לילית משמשת השראה עבור נשים וגברים ברוחניות הפמיניסטית העכשווית, מקור לדמיון תיאולוגי/תיאלוגי, ודמות לחיקוי." הרצאה זו, על דמותה של לילית ברוחניות הפמיניסטית העכשווית, נכללה במסגרת סדנת מחקר של מכון שוקן למדעי היהדות בירושלים, העוסקת במנהיגות נשית רוחנית. המחקר זכה למלגת עידוד מטעם מכון שוקן למדעי היהדות. ההרצאה ניתנה הן במכון שוקן, והן במסגרת כנס מסכם של הסדנה באוניברסיטת בר אילן. פרוייקט המחקר על לילית כולל גם מאמרים והרצאות נוספים.
הדוח סוקר את התנועה הניאו-שמאנית בישראל, נכון ל-2014 בערך. עקב הדינאמיות והצמיחה של התנועה, כיום התמונה הניאו-שמאנית בישראל שונה קמעא מהמתואר. הדוח כולל הסבר על הניאו-שמאניזם כתופעה גלובלית, תיאור של מרכזים ניאו-שמאניים בישראל, התייחסות לסיקור התקשורתי של התנועה ולביקורות כנגדה, וכן רשימה ביבליוגרפית קצרה. הדוח נכתב במסגרת הפעילות של מרכז מיד"ע - מרכז מידע ישראלי לדתות עכשוויות, שנוסד בחסות מכון ון-ליר (בהשראת מרכז INFORM הבריטי).
היה היו, לפני אלפי שנים, עשרות מכשפות שפעלו בעיר החטאים הגדולה אשקלון. מאמר זה (כ-8,000 מילים, ויש דומה לו באנגלית) עוסק בפרשנות רוחנית עכשווית של אגדה יהודית עתיקה - על ציד מכשפות שערך ר' שמעון בן שטח באשקלון במאה השניה לפני הספירה. הוא מציג השוואה בין שלושה מנהיגים רוחניים בישראל, שכל אחד/ת מהם מעצב/ת-מחדש את הסיפור העתיק באופן שונה, תוך ביטוי של ערכים שונים - הן ביחסם ליהדות, הן באופי הפמיניזם שלהם, והן ביחס למקומו של הקסם בעולם. המאמר התפרסם באסופה "בין הזמנים - טקס וטקסט בחברה משתנה", בעריכת חיים חזן, רחל שרעבי וענבל אסתר סיקורל, בסדרת "פרשנות ותרבות" של הוצאת כרמל.