אוסף ססגוני ועשיר של איגרות שנשלחו למתעניינים בתכני החוג למיסטיקה ורוחניות, במהלך שנות קיומו במכללה האקדמית צפת. האיגרות כללו חדשות מהחוג, כמו גם חדשות מישראל ומהעולם בעלות עניין לתחומי המיסטיקה ורוחניות, טורים העוסקים במושגים ותכנים אקדמיים הקשורים בחוג, תיאור של ספרות אקדמית וארועים אקדמיים, ציטוטים מעוררי השראה, ועוד.
הרצאה זו מציגה אסטרטגיה רוחנית-אלטרנטיבית מפתיעה וחדשנית של יהודים-ישראליים להתייחסות למסורת היהודית - פרשנות של המסורת תוך הזדהות עם האנטי-גיבורות של אגדה יהודית עתיקה. בדרך זו, מבוטאת הגישה האופיינית למגמת ה"רוחני-אבל-לא-דתי" ("spiritual-but-not-religious", SBNR) שמבקרת את הממסד הדתי, תוך אימוץ הביקורת הגלומה במקורות היהודיים העתיקים. המדובר הוא בסיפור-מחדש של אגדה יהודית עתיקה - על ציד מכשפות שערך ר' שמעון בן שטח באשקלון במאה השניה לפני הספירה.
בארוע זה (י"ד אלול תשפ"ג, 31 אוגוסט 2023) צויין סיום דרכו של החוג למיסטיקה ורוחניות במכללה האקדמית צפת. ארוע מרגש, עצוב-שמח, שכלל מצגת של פרופ' מריאנה רוח-מדבר שפירא, זכרונות של סטודנטים ומרצים, הרצאה של פרופ' משה אידל, טקס מיוחד, מופע פלייבק של חברי החוג, שירים ודברי ברכה.
מאמר זה עוסק בתהליך ההתקדשות של אתר בארץ ישראל בידי הרוחניות האלטרנטיבית, או ניאו-פגאנים/שמאנים. האתר, שהינו בעל היסטוריה נוצרית ומנוהל בידי רשויות ממלכתיות ישראליות, הפך מוקד של המצאת מסורת שמשלבת מגוון שיחים ומסורות. אף שהוא נתפס כחלק ממערך של נקודות עוצמה הפרוסות בתוך ישראל ועל פני כל הפלנטה, יש הרואים אותו כאתר בעל העוצמה הרוחנית האדירה ביותר בכדוה"א.
פאנל זה חתם את הכנס הישראלי התשיעי (והאחרון - 2018) לחקר רוחניות עכשווית. השתתפו בו ארבעה מורים רוחניים ישראליים שבחנו את החברה העכשווית, בישראל בפרט, ואת אתגריה, מהפן הרוחני שהם עוסקים בו.
"יְהַוֶּה עֱזוּז וְגִבּוֹר יְהַוֶּה אִישׁ מִלְחָמָה קוּמָה יְהַוֶּה וִיפֻצּוּ אוֹיְבֶיךָ וִינֻסּוּ מְשַׂנְּאֶיךָ מִפָּנֶיךָ. [מתוך ""ההולכי בחושך"" ליונתן רטוש.]" שתי תנועות ישראליות פגאניות במאה האחרונה מעלות על נס פנתיאון אלים עתיק. מה ההבדל ביניהן? בהרצאה זו הצגנו קווי דמיון ושוני ביחס לאלוהויות בשתי התנועות.
המדרש הזה נרקם כשהכנתי את עצמי להנחייה של סדנת חוטים בגן של ביתי, אניגמה דיי. פתאום נזכרתי איך הבריאה כולה רקומה לה יחדיו... בחוכמת הפלך.
ספר זה עוסק בעיון במושגים אהבה, זוגיות, קנאה וכו', על היבטיה השונים: אהבה זוגית, אהבת האל, פילוסופיה - במבחר מקורות מכל הזמנים. הספר מיועד ללימוד בכיתות י'/ י"א/ י"ב בבתי"ס ממלכתיים, במסגרת תכנית הלימודים במחשבת ישראל (בהיקף של 2-1 יח"ל לבגרות). הספר פורסם מטעם משרד החינוך - המזכירות הפדגוגית - האגף לתכנון ולפיתוח תכנית לימודים, בהוצאת מעלות, בשנת 2007. ספר עשיר זה מכיל 372 עמודים, ובהם מקורות, פירושים, איורים והצעות לתרגול לימודי. מריאנה רוח-מדבר כתבה את עיקר הספר, ובהמשך עיבדו וערכו אותו גם אריאל אביב וצילה מירון-אילן. בנוסף, חובר מדריך למורים לספר זה - שוב, ראשית בידי מריאנה רוח-מדבר ובהמשך נוספו עיבודים ועריכות בידי צוות.
"סיפור טוב לְעולם אינו רק סיפור. סיפור טוב הוא סיפור מכונן; הוא בסיס לזהות, לפעולה; הוא יוצר רשת של משמעויות שבהן אנו נאחזים בחיינו – כפרטים, כקבוצה." כך נפתחת מסה זו, העוסקת בהתחדשות של ערכים תרבותיים ביהדות הישראלית העכשווית - השתנות הסיפור הלאומי שלנו והגיבורות/ים שלנו. הטקסט (כ-500 מילים) שולב בתוך "תלמוד ישראלי - מסכת העצמאות", שנערך בידי דב אלבוים, בתמיכת בינ"ה. הוא נכלל ב"שער ד'" של האסופה, שכותרתו "המסורתיות הישראלית בהווה וחזונה לעתיד".
"אל תיתנו לנו את הישן, כי אם את העתיק. ובמקום העתיד, נגלה את ההווה. במקום מחרשה, הבו חיבוק. נזרום ונתחבר... נחפשה דרכינו ונשובה, נשוב אל עצמנו – נצלול לעומק עצמיותינו." במאמרון זה מתארת רוח-מדבר את המעתק הערכי והנראטיבי שחל בסיפור היהודי-ישראלי במרחב הניו אייג', כתחליף לסיפור הציוני שנוצק בדמות הנאורות. הטקסט (כ-500 מילים) שולב בתוך "תלמוד ישראלי - מסכת העצמאות", שנערך בידי דב אלבוים, בתמיכת בינ"ה.