עיון ביקורתי על המאבק סביב "כתות" בחברה הישראלית, דרך ניתוח של דוחות ישראליים רשמיים - הרצאות בנושא פרוייקט מחקר זה נישאו בפורומים שונים (בעברית ובאנגלית), ואף פורסמו מאמרים במסגרתו.
במדינת ישראל נכתבו ארבעה דוחות ממשלתיים כנגד "כתות". מה מטריד בתופעה הזו? האם סביר שבכל אחד מהדוחות צצה בעיה מסוג אחר בנוגע לתנועות הדתיות החדשות בישראל? על מה הדבר מלמד? מה אפשר ללמוד על החברה הישראלית מהדוחות השונים הללו? במחקר זה ניתחנו את לשון הדוחות (מזווית של חקר שיח) והצבענו על הדמיון בין הדוחות וגם על השוני ביניהם. המחקר מהווה כמובן מראה לחברה הישראלית ולתהליכים שחלו בה בעשורים האחרונים.
איזו קריירה מפוארת עשתה לילית באלפי שנים! אולם תמיד כדמות שלילית ואפילה... והנה, ברוחניות הפמיניסטית בעשורים האחרונים דווקא כדמות נערצת. אז מה היא מייצגת עבור הרוחניות הפמיניסטית העכשווית? לא דבר אחד, כי אם דברים שונים. ההרצאה מציגה מחקר שפורסם גם כמאמר, והתקיימה גם הרצאה בעברית בנושא קרוב. ראו למטה לינקים לפריטים רלוונטיים. ההרצאה נישאה במושב בנושא "תנועות דתיות חדשות" בכנס השנתי השני של האגודה הישראלית לחקר דתות (ISAR) שהוקדש לטבעם של כתבי הקודש ומקומם בדתות. הכנס התקיים באוניברסיטת בר אילן ב-11-12 במרץ 2018. מושב הכנס הזה התקיים באנגלית.
"לילית משמשת השראה עבור נשים וגברים ברוחניות הפמיניסטית העכשווית, מקור לדמיון תיאולוגי/תיאלוגי, ודמות לחיקוי." הרצאה זו, על דמותה של לילית ברוחניות הפמיניסטית העכשווית, נכללה במסגרת סדנת מחקר של מכון שוקן למדעי היהדות בירושלים, העוסקת במנהיגות נשית רוחנית. המחקר זכה למלגת עידוד מטעם מכון שוקן למדעי היהדות. ההרצאה ניתנה הן במכון שוקן, והן במסגרת כנס מסכם של הסדנה באוניברסיטת בר אילן. פרוייקט המחקר על לילית כולל גם מאמרים והרצאות נוספים.
היה היו, לפני אלפי שנים, עשרות מכשפות שפעלו בעיר החטאים הגדולה אשקלון. מאמר זה (כ-8,000 מילים, ויש דומה לו באנגלית) עוסק בפרשנות רוחנית עכשווית של אגדה יהודית עתיקה - על ציד מכשפות שערך ר' שמעון בן שטח באשקלון במאה השניה לפני הספירה. הוא מציג השוואה בין שלושה מנהיגים רוחניים בישראל, שכל אחד/ת מהם מעצב/ת-מחדש את הסיפור העתיק באופן שונה, תוך ביטוי של ערכים שונים - הן ביחסם ליהדות, הן באופי הפמיניזם שלהם, והן ביחס למקומו של הקסם בעולם. המאמר התפרסם באסופה "בין הזמנים - טקס וטקסט בחברה משתנה", בעריכת חיים חזן, רחל שרעבי וענבל אסתר סיקורל, בסדרת "פרשנות ותרבות" של הוצאת כרמל.
במדינות רבות מתעוררת התנגדות ודאגה סביב תופעה גלובלית זהה - ה"כתות". עם זאת, בכל מדינה הטיעונים והדאגות של "התנועה האנטי-כיתתית" שונים לחלוטין. הדבר למעשה מלמד על הפגיעות הנתפסת (conceived vulnerability) הייחודית לחברה שמתמודדת עם ה"כתות", כפי שהבינה הסוציולוגית איילין בארקר. דרך התגובות ל"כתות" אפשר, אם כן, ללמוד על החברה עצמה. אם כן, מה אפשר ללמוד על החברה הישראלית? מחקר זה בוחן את התגובה הישראלית ל"כתות" מאז שנות ה-1980, כפי שהיא משתקפת בדוחות ממשלתיים לאורך כשלושים שנה.
במצב הפוסטמודרני, אנו מוצפים בדימויים, סמלים ותכנים ממגוון רחב של מסורות והקשרים תרבותיים. המסורות הללו עוברות תהליכי שינוי, עיבוד והתאמה, שייעודן להתאים את חומרי הפולקלור לצרכים העכשוויים ובהם לחיפוש הרווח אחר אותנטיות". המחקר שיוצג עוסק בניתוח השוואתי בין שלושה מודלים של עיבוד חומרי פולקלור, שכל אחד מהם מייצג אופן אחר של התמודדות עם סוגיות כגון זהות, קהילה, מסורת, רב-תרבותיות וניסיון למלא חלק מהריק שנחווה בידי פרטים בהקשר התרבותי המורכב של המצב הפוסטמודרני האופייני לחברה המערבית בת זמננו.
מאמר זה (כ-10,000 מילים) מזהה זהות דתית חדשה בישראל - חילוניות רליגיוזית. הוא מציג את היחס של ניו אייג'רים יהודיים בישראל אל ההלכה והמנהג היהודיים, ודן במתח שבין ערכים רוחניים אלטרנטיביים לבין ערכים מסורתיים יהודיים ובפתרונות השונים אליו - מאדישות להלכה בקצה אחד ועד דחיית הניו אייג' מצד אחר. ברם, הגישות המעניינות יותר נוגעות בדרכי העיבוד של ההלכה ברוח הניו אייג' (ניו אייג'יזציה). המאמר התפרסם ב"סוציולוגיה ישראלית", כתב העת היוקרתי ביותר בתחום מדעי החברה בישראל. מאמר בנושא דומה פורסם באנגלית, והמחקר הוצג גם בכנסים.
מאמר זה (כ-10,500 מילים באנגלית, ויש דומה לו בעברית) עוסק בפרשנות רוחנית עכשווית של אגדה יהודית עתיקה - על ציד מכשפות שערך ר' שמעון בן שטח באשקלון במאה השניה לפני הספירה. הוא מציג השוואה בין שלושה מנהיגים רוחניים בישראל, שכל אחד/ת מהם מעצב/ת-מחדש את הסיפור העתיק באופן שונה, תוך ביטוי של ערכים שונים - הן ביחסם ליהדות, הן באופי הפמיניזם שלהם, והן ביחס למקומו של הקסם בעולם. המאמר התפרסם בכתב העת החשוב בתחום מדעי היהדות, היוצא לאור מטעם המרכז למחקר עברי ויהודי של אוניברסיטת אוקספורד - Journal of Jewish Studies.
עבודת הדוקטור נכתבה בתכנית הבין-תחומי לפרשנות ותרבות באוניברסיטת בר אילן, בהנחיית פרופ' משה אידל מהאוניברסיטה העברית ופרופ' עדיאל שרמר מאוניברסיטת בר-אילן. העבודה נכתבה בעברית, ומכילה מעל 450 עמודים, בשני כרכים. היא אושרה ב-2006. היתה זו העבודה הגדולה החלוצה בתחום הרוחניות האלטרנטיבית בישראל ושימשה עשרות רבות של מחקרים שבאו בעקבותיה ונשענו עליה. העבודה מציגה סקירה של תופעות ומגמות בתרבות העידן החדש בישראל, ועוסקת בשורה ארוכה של שאלות מתודולוגיות הנוגעות לחקר הניו אייג'. מוצע בה מודל לפרשנות תרבותית - "הרשת הרעיונית".