מושב: טבע ואקולוגיה; בין פילוסופיה, מיסטיקה ומאגיה

במושב זה כלולות ארבע הרצאות המציגות מחקרים על טבע ואקולוגיה מהזוויות של פילוסופיה, מיסטיקה ומאגיה. המושב נטל חלק בכנס השנתי השביעי של האגודה הישראלית לחקר דתות, שנערך באוניברסיטה הפתוחה ברעננה, ב-ד' בסיוון תשפ"ד, 10 ביוני 2024. הכנס השנתי הוקדש לנושא "דת וסביבה".

אין תגובות

הרצאה: איך הפך מיתוס המבול לסמל של המשבר האקולוגי? מחקר משווה בסרטי קולנוע

מיתוס המבול שימש דורות של מפרשים ככלי לביקורת חברתית - הוא סיפק להם הזדמנות להסביר איזו אנושות ראויה להשמדה מוחלטת. בסרטי קולנוע מהתקופה האחרונה, יוצרים קושרים בין המשבר האקולוגי העכשווי לבין המבול... האם אנחנו (כן, אנחנו!) אותו דור שראוי להשמדה, ומדוע? בהרצאה זו מוצג מחקר משווה של סרטי קולנוע הוליוודיים לאורך המאה האחרונה, שבכולם יש ארמזים למיתוס המבול המקראי. ההתמקדות תהיה על האופן שבו המבול הופך לסמל של המשבר האקולוגי המחמיר והולך בימינו.

אין תגובות

מאמר: שנות השישים (לא לגמרי) פסחו על ישראל – המושבה ההיפית של ראש פינה

מאמר המציג את סיפורה של הקהילה הרוחנית-אלטרנטיבית הראשונה בישראל, שהיוותה בועה של הסיקסטיז בלב ההווי הציוני המגוייס דאז. הקהילה ההיפית של ראש פינה היוותה מפלט יוצא דופן שבו תפקדה "מעבדה חברתית" מרתקת, שהולידה גם מרחבים רוחניים ואלטרנטיביים ישראליים נוספים. המאמר כולל השוואה בין הערכים ההיפיים והציוניים - מתחומי החברה והחוק ועד היחס לטבע ולמוסיקה. כלולים בו איורים וצילומים ייחודיים.

אין תגובות

מושב: סביב המקדש- מקומות קדושים ומרחבים תחת עימות בישראל

כיצד נתפסת ומעוצבת ארץ הקודש אצל הוגי דתות חדשות? במושב זה, בכנס בינ"ל שעסק בדתות חדשות, הציגו ארבעה חוקרים (מארה"ב, סקוטלנד וישראל) זוויות מגישות דתיות שונות: תקשור, הבונים החופשיים, קבוצות יהודיות ונוצריות. המושב נוהל בידי פרופ' מריאנה רוח-מדבר שפירא, בכנס של ארגון CESNUR לחקר דתות חדשות (Center for Studies on New Religions), וההרצאות צולמו בוידאו.

אין תגובות

מושב: פריפריה ואלטרנטיבה- קהילות רוחניות בגליל בין טבע וסביבה לבין עימות עם הממסד

הקשר לאדמה ולטבע הארצישראלי מצוי בליבה של האידיאולוגיה הציונית, וקשור הדוקות לתפיסות אידיאולוגיות של כיבוש השממה, חידוש הריבונות היהודית בארץ, יישוב הארץ, המשכיות עם ישראל ועוד. ברוחניות האלטרנטיבית, לעומת זאת, מתקיים מערך אידיאולוגי שונה, המוביל גם לפרקטיקות מסוג אחר, למשל בכל הנוגע ליחס למקום/טבע, לזהות הלאומית/אישית, לנאמנות לממסד. מטבע הדברים, הדבר מביא להתנגשויות בין גופי הממסד לבין אותן קהילות. לכן, נוח לקהילות כאלה לעתים לפעול דווקא בפריפריה, כגון בגליל. מושב בן שלוש הרצאות שאורגן על ידי פרופ' מריאנה רוח-מדבר שפירא עסק בסוגיות אלה, במסגרת כנס במכללת תל חי באביב 2022.

אין תגובות

מאמר: "הפורטל הכי חזק בציון" – כורסי: האתר הרוחני שמשמש הצטלבות ערוצי עוצמה ושיחים רב-תרבותיים

מאמר זה עוסק בתהליך ההתקדשות של אתר בארץ ישראל בידי הרוחניות האלטרנטיבית, או ניאו-פגאנים/שמאנים. האתר, שהינו בעל היסטוריה נוצרית ומנוהל בידי רשויות ממלכתיות ישראליות, הפך מוקד של המצאת מסורת שמשלבת מגוון שיחים ומסורות. אף שהוא נתפס כחלק ממערך של נקודות עוצמה הפרוסות בתוך ישראל ועל פני כל הפלנטה, יש הרואים אותו כאתר בעל העוצמה הרוחנית האדירה ביותר בכדוה"א.

אין תגובות

הרצאה: "וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ" – אלוהויות מקומיות מבעל ועד אמא אדמה במאה האחרונה

"יְהַוֶּה עֱזוּז וְגִבּוֹר יְהַוֶּה אִישׁ מִלְחָמָה קוּמָה יְהַוֶּה וִיפֻצּוּ אוֹיְבֶיךָ וִינֻסּוּ מְשַׂנְּאֶיךָ מִפָּנֶיךָ. [מתוך ""ההולכי בחושך"" ליונתן רטוש.]" שתי תנועות ישראליות פגאניות במאה האחרונה מעלות על נס פנתיאון אלים עתיק. מה ההבדל ביניהן? בהרצאה זו הצגנו קווי דמיון ושוני ביחס לאלוהויות בשתי התנועות.

אין תגובות

הרצאה: תפיסות של העבר ודימויי גוף בשיח הרוחני העכשווי

כיצד מספרים בשיח הרוחני את סיפור העבר? כיצד הם מתארים את הגוף האידיאלי? ומה הקשר בין תפיסות הזמן לבין דימויי הגוף ברוחניות הניו אייג' (וברפואה האלטרנטיבית/משלימה)? תשובות לשאלות אלה הוצגו בהרצאה בכנס האגודה האנתרופולוגית הישראלית. טענות אלה הופיעו גם במחקרים שפרסמה רוח-מדבר שפירא.

אין תגובות

מסה: ממַעֲדֵר לחיבוק – סיפור מכונן על ציונות והתחדשות

"סיפור טוב לְעולם אינו רק סיפור. סיפור טוב הוא סיפור מכונן; הוא בסיס לזהות, לפעולה; הוא יוצר רשת של משמעויות שבהן אנו נאחזים בחיינו – כפרטים, כקבוצה." כך נפתחת מסה זו, העוסקת בהתחדשות של ערכים תרבותיים ביהדות הישראלית העכשווית - השתנות הסיפור הלאומי שלנו והגיבורות/ים שלנו. הטקסט (כ-500 מילים) שולב בתוך "תלמוד ישראלי - מסכת העצמאות", שנערך בידי דב אלבוים, בתמיכת בינ"ה. הוא נכלל ב"שער ד'" של האסופה, שכותרתו "המסורתיות הישראלית בהווה וחזונה לעתיד".

אין תגובות

מסה: הסיפור שאינו נגמר – מארץ ישראל אל אמא אדמה

"אל תיתנו לנו את הישן, כי אם את העתיק. ובמקום העתיד, נגלה את ההווה. במקום מחרשה, הבו חיבוק. נזרום ונתחבר... נחפשה דרכינו ונשובה, נשוב אל עצמנו – נצלול לעומק עצמיותינו." במאמרון זה מתארת רוח-מדבר את המעתק הערכי והנראטיבי שחל בסיפור היהודי-ישראלי במרחב הניו אייג', כתחליף לסיפור הציוני שנוצק בדמות הנאורות. הטקסט (כ-500 מילים) שולב בתוך "תלמוד ישראלי - מסכת העצמאות", שנערך בידי דב אלבוים, בתמיכת בינ"ה.

אין תגובות