מאמר זה עוסק בתהליך ההתקדשות של אתר בארץ ישראל בידי הרוחניות האלטרנטיבית, או ניאו-פגאנים/שמאנים.
האתר, שהינו בעל היסטוריה נוצרית ומנוהל בידי רשויות ממלכתיות ישראליות, הפך מוקד של המצאת מסורת שמשלבת מגוון שיחים ומסורות.
אף שהוא נתפס כחלק ממערך של נקודות עוצמה הפרוסות בתוך ישראל ועל פני כל הפלנטה, יש הרואים אותו כאתר בעל העוצמה הרוחנית האדירה ביותר בכדוה"א.
המאמר פורסם ב-The Pomegranate – The International Journal of Pagan Studies שהוא כתב העת היוקרתי ביותר בתחום חקר הפגאניזם והניאו-פגאניזם. דירוג SJR שלו בשנות פרסום המאמר נע בין Q1-Q3 בקטגוריית חקר הדתות ובקטגוריית מחקר התרבות.
בנוסף למאמר זה (8,500 מילים, באנגלית), קיימים מאמר אחר (בעברית) המתאר היבטים אחרים של תהליך ההתקדשות של כורסי, והרצאה בנושא קרוב. ר' קישורים למטה.
המאמר לוקח חלק מפרוייקט מחקר העוסק בגיאוגרפיה המקודשת האלטרנטיבית של ארץ ישראל.
תקציר
כורסי הוא אתר ישראלי שהולך-ומנוכס לאחרונה בידי קבוצות רוחניות-אלטרנטיביות, במיוחד ניאו-פגאניות וניאו-שמאניות. האתר ממוקם בחוף הצפון מזרחי של הכינרת, ומשתלב במערך אתרים ארכיאולוגיים-היסטוריים הקשורים להיסטוריה יהודית-רבנית, נוצרית, ובמידת-מה גם פגאנית. רשות הטבע והגנים בישראל מנהלת את האתר (ולא מוסד דתי) ומעוניינת בהעצמת ההילה המיסטית שלו, ובכך מגבירה את ניכוסו הרוחני. השיחים השונים (של ארכיאולוגים, של עולי-רגל נוצריים וכו') הסובבים את כורסי הינם אקלקטיים, ומאמצים זה מזה במידות שונות. עם זאת, ניכרת נינוחות יתרה של השיח הניאו-פגאני/שמאני ביחס לאימוץ ופירוש-מחדש של אלמנטים מהשיחים האחרים. הפעילים הרוחניים מתיכים ללא חשש וביצירתיות את כל התכנים יחדיו. המצאת המסורת שלהם משלבת סמלים ישראליים, יהודיים, נוצריים, פגאניים וניו-איג'יים יחד עם ממצאים מדעיים, תיאוריות פסיאודו-מדעיות ושיחים ממסדיים, וכך הם שוזרים אותם יחדיו ליצירת מיתולוגיה סינתטית-סינקרטיסטית חדשה באמצעות עבודה טקסית.
"היו צריכים למצוא את כורסי בעידן הזה בכדי שתשמש כמקום של ריפוי ותקשורת בין בני אדם, אדמה ושמיים. […] אנו מרגישות שזהו השער הכי חזק בציון." (אפרילן כהנא- ש.ב.)
שפה
אנגלית
אקדמי/לא אקדמי
פריט אקדמי
ציטוט ביבליוגרפי
Ruah-Midbar Shapiro, Marianna, and Adi Sasson, “'The Most Powerful Portal in Zion' – Kursi: The Spiritual Site that Became an Intersection of Ley-lines and Multicultural Discourses”, The Pomegranate – The International Journal of Pagan Studies 21.1 (2019): 100-127.
