הרצאה: "ניו אייג' להלכה ולמעשה – יחס הרוחניות הישראלית לפרקסיס יהודי"

המאמר טוען להיווצרות קבוצת זהות דתית חדשה בישראל – חילוניות רליגיוזית. לאחר אפיון "עסקת החבילה" של הזהות החילונית, מובאות דוגמאות משדה הניו אייג' הישראלי המלמדות על שינויים המתחוללים בה בשנים האחרונות.
תרבות הניו אייג' בישראל מכילה תופעות הנעות בין גלובליות ללוקליות. תוצרים גלובליים אינם נקלטים ככתבם וכלשונם בתרבות המקומית, אלא עוברים עיבוד ושינוי במעבר בין התרבויות. בחינת התוצרים ההיברידיים של תהליך זה מאפשרת ללמוד על מאפייני התרבות המקומית הקולטת ומעבדת את התוצרים הגלובליים. בהרצאה נבחן את פריסת תוצרי הניו אייג' הישראלי על פני ציר בהקשר לסוגייה מקומית משמעותית אחת: ההתייחסות לפרקטיקות יהודיות דתיות מחייבות, או להלכה. (ר' איור)
בעוד שביהדות העשייה הדתית חשובה מהאמונה הדתית, הרי שהניו אייג' במידה רבה גורס להיפך. להתנגדות העקרונית של הניו אייג' לדגש על עשייה במקום על הוויה (doing vs. being), מצטרפת עוינותו לחוק (או לאמונה) מחייב(ת), וקריאתו לבחירה אישית של אורח החיים, מחוייבויות ואמונות.
היהדות – בשונה מהנצרות – היא דת הלכתית. אופי היהודיות של הפרט נקבע במידה רבה על פי הפרקטיקות שהוא מקיים, ולא על פי אמונותיו. לכן, התרבות הישראלית רוויה בתפיסות שמקורן יהודי, ותשתיתן מערכת טוטאלית של חוק דתי מחייב, ההלכה. החילוניים, המהווים את הדוברים העיקריים בשיח הניו אייג' בישראל, הם ציבור בעל היכרות עם רבים מההלכות והמנהגים היהודיים כפי שהם מעוצבים בקורפוס ההלכתי האורתודוכסי, אלא שהיכרות זו היא בעיקרה שטחית ופולקלוריסטית.
הביקורת הניו אייג'ית האופיינית על ממסדים דתיים זוכה לעיצוב לוקלי מיוחד בישראל, בהתאם למעמד ההלכה בחברה היהודית-ישראלית: הביקורת נוטה להתמקד במה שנתפס כאופי הטוטאלי, הסיסטמטי והבירוקרטי של הדת. ההתנגדות להלכה היא אפשרות אחת בציר, עליו פרושות אפשרויות היחס להלכה במפגש הבין-תרבותי בין החברה הישראלית לבין הניו אייג'. בקצות הציר אפשר לתאר שתי תופעות נטולות מימד היברידי – האחת היא אדישות כלפי ההלכה ואימוץ מלא של תרבות הניו אייג' הגלובלית, והאחרת היא שימור של הפרקסיס ההלכתי-אורתודוכסי ואימוצו המלא.
האדישות מאפיינת את רובו של שיח הניו אייג' בישראל, וזאת מכיוון שמרבית הפונים לרוחניות הניו אייג' הינם חילוניים. מאותה סיבה, אף הקצה המנוגד של הציר – שימור הלכתי – הוא שולי בשיח הניו אייג'י. אף שנתמקד בהרצאה במקטע של הציר שבין התנגדות לבין עיבוד, המייצג תופעות גלוקליות, עלינו להצהיר מראש על היקפו המצומצם בתוך סצינת הניו אייג' בישראל.
ההתנגדות להלכה בשיח הניו אייג' הישראלי נחלקת להתנגדות עקרונית – חריפה יותר – והתנגדות פרקטית – מרוככת יחסית. את המקטע ההיברידי ביותר בציר אנו מכנים עיבוד, מכיוון שמדובר בתהליך המשלב בין ערכים ורעיונות משדות תרבותיים שונים. העיבוד מתגלה, בין היתר, בטקסטים המציגים התנגשות בין ערכים יהודיים מסורתיים לבין ערכים המבטאים את רוח הניו אייג' – כשההכרעה היא לטובת הערכים הניו אייג'יים. בטקסטים רבים אחרים אפשר לזהות מגמת ניו-אייג'יזציה של ההלכה, כשהפרקטיקות היהודיות מנוסחות או מקבלות לגיטימציה באמצעות שיח והיגיון ניו אייג'יים. הדבר נעשה באמצעות תרגום המונחים הדתיים והרוחניים לשיח הניו אייג'י, או הרחנה של המצוות (הסתפקות בביצוען במישור הרוחני או הבנה מחודשת ומורחנת של מהות המצווה). בתוצרי עיבוד אחרים דומיננטי דווקא המרכיב היהודי-דתי, ולכן אנו מכנים אותו אורתודוקסיזציה של הניו אייג'. ככלל, הניו אייג' הישראלי נוטה להקל בשאלות הלכתיות. בולטת בו הנכונות לשינוי, ואף לביטול, של הלכות. כמו כן, הוא רווי במגמת הרחנה ובדגש על ההיבט הפנימי של הפרקטיקות.
תוצרים המצליחים להתבלט כמותית בציר – ובמיוחד האדישות – מתאימים לקבוצות הרלוונטיות בקהל המקומי, דהיינו לחילונים. שוליות העניין בהלכה בשיח הניו אייג' הישראלי מובילה למסקנה שגם בישראל, בדומה למקומות אחרים בעולם, אופייה הגלובלי של תרבות הניו אייג' גובר על הלוקלי. יחד עם זאת, אף שרק קבוצה קטנה מבצעת עיבוד המייצר תוצרים בעלי אופי גלוקלי ייחודי, הרי שרעיונית, מדובר ביצירה חדשנית ומשמעותית. תוצרים אלו הינם גלוקליים במובהק, ואינם משחזרים את הניו אייג' הגלובלי.
"עסקת החבילה" המוכרת של החילוניות הישראלית הולכת ומתפוררת. ניכר, כי רכיבים מסוימים בזהות החילונית הפכו, בימינו, לחשובים יותר מרכיבים אחרים. כך, למשל, אמונה בקיומו של עולם על-טבעי איננה סותרת הזדהות עצמית כחילוני, אולם הקפדה על מצוות ההלכה אינה מתיישבת עוד עם זהות זו. מחקר זה מצטרף, אם כן, לזיהוי הצורך בקטגוריות חדשות בשדה הזהויות הדתיות בישראל. ייתכן שאחת מקבוצות ההזדהות החדשות תהיה מה שכינינו Jew Age, קבוצה המבצעת עיבוד של ההלכה (והיבטים אחרים של היהדות) עם תרבות הניו אייג', שכעת היא קבוצה שולית.