הרצאה: הסרט "המבול" (2014) כמפגש בין רוחניות אלטרנטיבית ותרבות פופולרית

הסרט "המבול" (Noah, 2014) מנותח בהרצאה זו כ"מדרש קולנועי" המציג שלוש השקפות עולם עכשוויות שונות, ומקדם ערכים אקו-פמיניסטיים תוך ביקורת על חומרנות ופונדמנטליזם. ההרצאה מציגה תיזות מרכזיות שנוסחו במסגרת מאמרים שפורסמו בידי פרופ' מריאנה רוח-מדבר שפירא וד"ר לילה מור במסגרת פרוייקט מחקר זה.

אין תגובות

הרצאה: מכשפות ממוחזרות – שחזור נראטיבים מספרות חז"ל בקרב הרוחניות האלטרנטיבית העכשווית

הרצאה זו מציגה אסטרטגיה רוחנית-אלטרנטיבית מפתיעה וחדשנית של יהודים-ישראליים להתייחסות למסורת היהודית - פרשנות של המסורת תוך הזדהות עם האנטי-גיבורות של אגדה יהודית עתיקה. בדרך זו, מבוטאת הגישה האופיינית למגמת ה"רוחני-אבל-לא-דתי" ("spiritual-but-not-religious", SBNR) שמבקרת את הממסד הדתי, תוך אימוץ הביקורת הגלומה במקורות היהודיים העתיקים. המדובר הוא בסיפור-מחדש של אגדה יהודית עתיקה - על ציד מכשפות שערך ר' שמעון בן שטח באשקלון במאה השניה לפני הספירה.

אין תגובות

ספר לימוד לבגרות במחשבת ישראל (ממלכתי): "אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי" – על אהבה וזוגיות במחשבת ישראל

ספר זה עוסק בעיון במושגים אהבה, זוגיות, קנאה וכו', על היבטיה השונים: אהבה זוגית, אהבת האל, פילוסופיה - במבחר מקורות מכל הזמנים. הספר מיועד ללימוד בכיתות י'/ י"א/ י"ב בבתי"ס ממלכתיים, במסגרת תכנית הלימודים במחשבת ישראל (בהיקף של 2-1 יח"ל לבגרות). הספר פורסם מטעם משרד החינוך - המזכירות הפדגוגית - האגף לתכנון ולפיתוח תכנית לימודים, בהוצאת מעלות, בשנת 2007. ספר עשיר זה מכיל 372 עמודים, ובהם מקורות, פירושים, איורים והצעות לתרגול לימודי. מריאנה רוח-מדבר כתבה את עיקר הספר, ובהמשך עיבדו וערכו אותו גם אריאל אביב וצילה מירון-אילן. בנוסף, חובר מדריך למורים לספר זה - שוב, ראשית בידי מריאנה רוח-מדבר ובהמשך נוספו עיבודים ועריכות בידי צוות.

אין תגובות

מאמר: הסרט "המבול" (Noah, 2014) כמדרש קולנועי סביבתני

הסרט "המבול" (Noah, 2014) הוא מדרש קולנועי. מה זה אומר? שהוא מפרש מחדש את הסיפור המקראי על נח באופן יצירתי, משלים פערים שקיימים בסיפור, ומבקש להעביר מסר ערכי. מאמר זה סוקר את מקורות ההשראה ששולבו אל תוך הסרט - החל במדרשי חז"ל וכלה בסיפורי זן בודהיזם, ומסביר מהן הבחירות הפרשניות של יוצרי הסרט ומה המסר שלהם.

אין תגובות

הרצאה: "בין מירון לאשקלון: שיבתו של סיפור עתיק על ציד מכשפות"

הרצאה זו פותחת בתיאור הניאו-שמאניזם בישראל (ובפרט הפעילות סביב הר מירון), ומציגה שתי דרכים של הרוחניות האלטרטיבית המקומית להתייחס ליהדות - על דרך החיוב ועל דרך השלילה. ההרצאה מתמקדת בהדגמה של חיבור על דרך השלילה ליהדות, בטקסט ניאו-שמאני ישראל. הטקסט מציג נראטיב אלטרנטיבי לאגדה רבנית על ציד מכשפות שערך אחד הרבנים באשקלון בימי הממלכה החשמונאית. ניתוח הטקסט נכלל במחקרים שראו אור. ההרצאה, תחת הכותרת "בין מירון לאשקלון: שיבתו של סיפור עתיק על ציד מכשפות" נישאה באופן מקוון בכנס "ארצות הגליל" מטעם מרכז המחקר לתרבויות וקהילות בגליל במכללה האקדמית צפת.

אין תגובות

מאמר: היחס למכוערים באגדות חז"ל ובסיפורי עם אירופיים

חייב אדם להרחיק עצמו מן הכיעור ומן הדומה לכיעור ומן הדומה לדומה (במדבר רבא, פרשה י', ח') מאמר זה עורך השוואה בין שני קורפוסים של סיפורים ואגדות הפעילים בתרבות הישראלית - האחד הוא אגדות חז"ל, והאחר - אגדות עם אירופאיות. נושא ההשוואה הוא אגדות המתייחסות לכיעור, לאנשים מכוערים. המאמר מציג דוגמאות מרכזיות של אגדות בנושא הכיעור, ואת היחס לכיעור בשני הקורפוסים, כמו גם מנתח בדרכים שונות (פילוסופיות, מגדריות, אנתרופולוגיות) את האגדות הללו.

אין תגובות

מאמר: ציד המכשפות מאשקלון מסופר-מחדש ברוחניות העכשווית – בין מבוכה למציאת שלל-רב

היה היו, לפני אלפי שנים, עשרות מכשפות שפעלו בעיר החטאים הגדולה אשקלון. מאמר זה (כ-8,000 מילים, ויש דומה לו באנגלית) עוסק בפרשנות רוחנית עכשווית של אגדה יהודית עתיקה - על ציד מכשפות שערך ר' שמעון בן שטח באשקלון במאה השניה לפני הספירה. הוא מציג השוואה בין שלושה מנהיגים רוחניים בישראל, שכל אחד/ת מהם מעצב/ת-מחדש את הסיפור העתיק באופן שונה, תוך ביטוי של ערכים שונים - הן ביחסם ליהדות, הן באופי הפמיניזם שלהם, והן ביחס למקומו של הקסם בעולם. המאמר התפרסם באסופה "בין הזמנים - טקס וטקסט בחברה משתנה", בעריכת חיים חזן, רחל שרעבי וענבל אסתר סיקורל, בסדרת "פרשנות ותרבות" של הוצאת כרמל.

אין תגובות

מאמר: ציד מכשפות או דיכוי נשים? חילון והקסמה-מחדש של סיפור מכשפות אשקלון בידי מנהיגות רוחנית עכשווית

מאמר זה (כ-10,500 מילים באנגלית, ויש דומה לו בעברית) עוסק בפרשנות רוחנית עכשווית של אגדה יהודית עתיקה - על ציד מכשפות שערך ר' שמעון בן שטח באשקלון במאה השניה לפני הספירה. הוא מציג השוואה בין שלושה מנהיגים רוחניים בישראל, שכל אחד/ת מהם מעצב/ת-מחדש את הסיפור העתיק באופן שונה, תוך ביטוי של ערכים שונים - הן ביחסם ליהדות, הן באופי הפמיניזם שלהם, והן ביחס למקומו של הקסם בעולם. המאמר התפרסם בכתב העת החשוב בתחום מדעי היהדות, היוצא לאור מטעם המרכז למחקר עברי ויהודי של אוניברסיטת אוקספורד - Journal of Jewish Studies.

אין תגובות