מאמר: דלתי יצירתיות לא ננעלו: תהליך האייקוניזציה של 'אם ננעלו' במוסיקה הפופולרית העכשווית

כן, "אם ננעלו" מסמל מזרחיות. אבל מהי מזרחיות? האם זו יהדות תימן המסורתית, אולי אפילו הדתית? האם זו תימן הדומה להודו האקזוטית? האם מדובר על סמל של "האחר" המיסטי/רוחני (כבר אמרנו הודו...)? ואולי בכלל מדובר על סמל של קבלה, עוד "אחר" עכשווי שמתברר כדומה לכל ה"אחרים" האחרים, כולל "המזרח האחר"... במאמר זה אנו עוקבים אחר תהליך השינוי של "אם ננעלו" כסמל, שמסמל בכל פעם דברים שונים. הפיוט עבר - מסתבר - דרך ארוכה, מחיקה של יהדות תימן המסורתית אל המרחב האוניברסלי והרוחני-אלטרנטיבי העכשווי.

אין תגובות

מאמר: מעל-ומעבר לאותנטיות – שלושה מודלים פוסטמודרניסטיים של עיבוד חומרי פולקלור במוסיקה הרוחנית העכשווית

הפיוט "אם ננעלו" זכה לעיבודים מוסיקליים פופולריים אחדים בעשורים האחרונים. עיבודים אלה מעוררים שאלות - ומניקים תשובות שונות - בנוגע לאותנטיות, זהות, מסורת ועוד. כל אחד מהם מגלם אופן התמודדות אחר עם המצב הפוסטמודרני. המאמר מציג שלושה מודלים שונים של יחס לחומרים מסורתיים, שמהווים דרכי התמודדות שונות עם הבעיות של פרטים ביחס לשאלות אלה.

אין תגובות

הרצאה: המזרחי כסמל רוחני – הראיפיקציה של הפיוט "אם ננעלו" בביצועים מוסיקליים פופולריים עכשוויים

עבור המערב, המזרחי הוא אובייקט להשלכת מאוויים ופנטזיות. כך גם בהקשר הרוחני: האוריינטליזם הניו אייג'י מעצב את "המזרח" (ובפרט הודו) כרוחו, בתור תרבות "אחרת" משמעותית. תהליך דומה עובר על הקבלה, כ"אחרת" של המערב. הרצאה זו מציגה את המפגש בין "המזרח" לבין הקבלה בגרסה תימנית (גם היא "מזרח") - באמצעות בחינת ביצועים עכשוויים של הפיוט "אם ננעלו".

אין תגובות

כנס: פדגוגיה מתבוננת – רוח, מודעות וקסם בחינוך

כנס זה עסק במרחב שבין חינוך רוחני, אלטרנטיבי ומתבונן. הוצגו בו סדנאות המדגימות צורות חינוך אלה, לצד מחקרים תומכים (וביקורתיים) אודותיהן. "פדגוגיה מתבוננת" (Contemplative Education) היא שם כולל לגישות חינוך, הוראה ולמידה שמפנות את המבט לנפש האדם ולרוחו, וכן לזיקתו העמוקה לחיים, לבני אדם אחרים ולעולם. פדגוגיה מתבוננת נובעת מתפיסה הומניסטית של טבע האדם ומטרות החינוך. היא שמה דגש על קידום ההתפתחות האישית ומימוש הפוטנציאל האנושי הגבוה, הן בקרב תלמידים הן בקרב אנשי החינוך המלמדים אותם.

אין תגובות

הרצאה: ניאו-שמאניזם בישראל – אותנטיות והמצאת מסורת

הרצאה זו עסקה בניאו-שמאניזם בישראל, אבל... בעצם, איך אפשר לתאר את הניאו-שמאניזם בישראל אם לא ברור מהו ניאו-שמאניזם? ואכן מתברר שהמונח כלל איננו ברור. ההרצאה דנה במונח ובפרובלמטיזציה שלו, בשאלת היחס בין שמאניזם לניאו-שמאניזם, בחיפוש אחר המכנה המשותף של תופעות "שמאניות", ועוד.

אין תגובות

הרצאה: האם אלהים נכח בהקרנות הסרט "2001: אודיסיאה בחלל"?

הסרט "2001: אודיסיאה בחלל" ידוע כייחודי במינו ונעשה סרט פולחן, אם כי זכה גם לביקורות נוקבות. בהרצאה זו אנו טוענים כי יוצר הסרט (סטנלי קובריק) משתמש בטכניקות היפנוטיות כדי להכניס את קהל הצופים לחוויות טראנס מיסטיות/רוחניות. במחקר אנו מתארים שלוש טכניקות כאלה (המאמר בכתיבה), ואגב כך מסבירים את התגובות המנוגדות לסרט.

אין תגובות

הרצאה: הניו אייג' – דת רוחנית חילונית?

האם הניו אייג' הוא דת? האם הוא תופעה חילונית? האם ייתכן שיש "דת חילונית"? שאלות אלו נדונו בהרצאה בכנס שכינס יחדיו אנשי אקדמיה, הוגים ואישי ציבור שונים, לדיון בהגדרות והמשגות של תופעות היברידיות ועמומות. ההרצאה עסקה בהגדרות של "דת", בשיחים האמי והאטי, בסוגיות של תיוג בשדה הניו אייג', בשאלת מהות ה"חילוניות", בהיתכנות של "דת חילונית", בהגדרת "רוחני שאינו דתי" (SBNR), ועוד. בנוסף, טענה ההרצאה לטשטוש המתקיים בין הגדרות והמשגות במסגרת הרוחניות האלטרנטיבית, וניתחה את המוטיבציה ליצירת טשטוש זה.

אין תגובות

מאמר: רעיון בריאת המציאות ברוחניות הפופולרית המערבית העכשווית

אחד הרעיונות המרכזיים ביותר בשיח הרוחני העכשווי, וגם בשיח הפופולרי בכלל, הוא שאנחנו אלה שבוראים את העולם שלנו. לרעיון זה גרסאות שונות. למשל, גרסת הפסיכולוגיה החיובית מתארת כיצד מחשבות וציפיות עשויות ליצור מציאות באמצעות שינוי התנהגות; גרסת המדע הבדיוני רואה בנו שחקנים במרחב וירטואלי הבוחרים ומעצבים את סביבתם; הגרסה המאגית מלמדת אותנו לכשף את המציאות; ועוד.

אין תגובות

הרצאה: התהוות תנועת הקולנוע הרוחני

הרצאה זו מציגה את עולם הקולנוע הרוחני האלטרנטיבי, כחלק מפרוייקט מחקר המתמקד בצמיחתה ההיסטורית של תנועה זו בראשית המאה ה-21, תוך אימוץ מאפיינים בני התקופה, ויצירת אומנות ייחודית השונה מהמדיה והקולנוע המיינסטרימיים.

אין תגובות

מאמר: הסרט "המבול" (Noah, 2014) כמדרש קולנועי סביבתני

הסרט "המבול" (Noah, 2014) הוא מדרש קולנועי. מה זה אומר? שהוא מפרש מחדש את הסיפור המקראי על נח באופן יצירתי, משלים פערים שקיימים בסיפור, ומבקש להעביר מסר ערכי. מאמר זה סוקר את מקורות ההשראה ששולבו אל תוך הסרט - החל במדרשי חז"ל וכלה בסיפורי זן בודהיזם, ומסביר מהן הבחירות הפרשניות של יוצרי הסרט ומה המסר שלהם.

אין תגובות