מפגש מקוון שישי של "הבמה לחקר רוחניות עכשווית ואלטרנטיבית"

על המרצה

Stefano Bigliardi is an Associate Professor of Philosophy, AUI – Al Akhawayn University in Ifrane (Morocco).
Stefano holds a PhD in Philosophy from the University of Bologna. He has served in teaching and research positions at universities in Germany, Sweden, Mexico, and Switzerland. He has published a monograph and a general-public book on Islam and Science, numerous peer-reviewed articles about this field, as well as about New Religious Movements and science, and other philosophical topics. With professor Nidhal Guessoum (American University of Sharjah) he edits the Cambridge University Press “Elements in Islam and the Sciences” that includes their introductory booklet Islam and Science: Past, Present, and Future Debates (2023).
S.Bigliardi@aui.ma

תקציר

New Religious Movements (NRMs) have been rarely considered in the academic study of science and religion, which tends to focus on Judaism, Christianity, and Islam. Based on my 2023 book New Religious Movements and Science I will discuss whether the exploration of the way in which NRMs theology conceptualizes science reveals any new categories of interaction.
Anyone who participates in this seminar can mail me to receive a PDF copy of the book.

רפרנס

Bigliardi, S. 2023. New Religious Movements and Science. Cambridge University Press.
(Cambridge University Press “Elements” Series New Religious Movements, founded by professor Jim Lewis and edited by professor Rebecca Moore).

לינקים/ קבצים

לדף הפרסומים של סטפנו ביגליארדי ב-Academia.edu – הקישו כאן.

על המרצה

פרופ' חנוך בן פזי, המחלקה לפילוסופיה יהודית, אוניברסיטת בר אילן –
מחקריו מוקדשים לפילוסופיה ומחשבה יהודית בעת החדשה, תוך דגש על הפילוסופיה הקונטיננטלית וההגות היהודית הנכתבת בזיקה אליה.
ספרו האחרון, "הומניות עברית – הומניזם יהודי" פורסם בשנה שעברה 2023, בהוצאת אידרא. 

תקציר

מושג העבודה הזרה המלווה את המחשבה היהודית מן המקרא, יכול לעורר תחושה של אי נחת בלבו של האדם בן זמננו.
לכאורה, מבטא רעיון זה את הצד האלים והקשה של המונותאיזם והאמונה הדתית, אשר אינה מכבדת ואינה רואה את הדתות האחרות כראויות ומכובדות. הרעיון הזה מאתגר כל שיח בינ דתי באשר הוא, ומחייב התייחסות לאפשרות של שיח זה. השיח ההלכתי המשתמש במושג זה, אף מרחיק לכת בנוגע לאפשרות של המגע בין הדתות, ודומה שניתן לזהות שיח הולך ומקצין ביחס למגע עם דתות אחרות. ניתן אולי לנסות ולתרגם זאת לשאלה ההלכתית הקונקרטית אודות האם מותר ליהודי מאמין להיכנס לכנסיות, לבקר במקדשים השייכים לפנתאון ההינדואיסטי או למקדשים בודהיסטים ?
האם יש להאשים את המקרא ואת המונותאיזם המקראי, כאחד מן היסודות המכוננים של תרבות דתית אלימה ? האם יש לראות בקריאות הקשות המופיעות במקרא, ליחס קיצוני ביותר הנדרש מן המאמין במגעו עם דתות אחרות, שאותן הוא רואה כעבודת אלילים ? לפחות בתוך ההקשר של דתות המערב, דתות אברהם, נוכל לטעון טענה כבדה זו, באשר אחד מיסודות האמונה הדתית הוא הנכונות להיאבק למענה, לעתים עד כדי נכונות למות למען האמונה. אלא שמאבק זה מיתרגם גם באופן של שלילת אמונות אחרות, ומכאן גם למעשי ביטול כלפי אמונותיהם של אחרים. אפשר שביטול זה יסודו בטעות ובשקריות של האמונה האחרת, עבודה זרה במובן שאין היא אמת "כי כל אלוהי העמים אלילים", אומר הנביא, ומשאיר את המקום של האמת והיושר רק לאמונה האחת. אפשר גם שביטול זה מעיד על המאבק שבין האלים, ואינו אלא חלק מתמשך ממלחמה דתית ומפנתיאון רחב של אמונות, הנאבקות זו בזו, ואולי אף בצדק. 

לינקים/קבצים

להורדת המאמר – הקישו כאן.

על המרצה

טל עמר הוא בוגר תואר שני בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב. תחומי מחקר: סביבה, צרכנות, רוחניות, אנתרופולוגיה של העצמי, רגשות וגוף.

תקציר

אימוץ אורח חיים פשוט בעידן הנוכחי קשורים קשור בעיקר לתופעה חברתית-תרבותית הנקראת פשטות מרצון (Voluntary simplicity) או חיים פשוטים (Simple living), ומשמעה אנשים הבוחרים באורח חיים צנוע ולא מטריאלי בעידן הנוכחי במדינות המערב. אימוץ אורח חיים פשוט מרצון איננו פרקטיקה חדשה, והוא יושם עוד מהעת העתיקה ולאורך כל ההיסטוריה האנושית בידי בודדים וקבוצות בתרבויות שונות. בצורתה העכשווית נחקרת הפשטות מרצון זה מאה שנה בדיסציפלינות שונות, בין היתר על רקע רעיונות פוסט-מטריאליסטיים שעלו בתקופה זו.
המחקר התבסס על תצפיות משתתפות ממושכות בקהילת אדמה וקיום ראיונות עם בנות ובני קהילת אדמה שנערכו בין השנים 2020–2022. שאלת המחקר המרכזית במחקר זה היא: כיצד ביטויים של פשטות מרצון מתגלמים בפרקטיקות ובשיח היום-יומי של אנשי קהילת אדמה?
בעקבות הממצאים, טענת המחקר המרכזית היא כי לחלק מביטויי הפשטות מרצון המתגלמים במקרה של קהילת אדמה ישנו תפקיד מהותי בתרגול חוויות מנטליות שונות למטרת התפתחות אישית-רוחנית – כגון חוויה של הסתפקות עצמית, חוויית שחרור עצמי וחוויה של שליטה על החיים. כל אלה בנוסף על השאיפה לממש באורח החיים הפשוט גישה מוסרית אקולוגית ואנטי-צרכנית, כפי שמתואר לרוב בספרות המחקר בנושא. במילים אחרות, מחקר אתנוגרפי זה מבקש להראות כי השיח והפרקטיקות הקשורים באורח חיים פשוט שעלו בשדה המחקר בקהילת אדמה אינם מבטאים רק השקפה אידאולוגית אנטי-צרכנית, אלא מדגים כיצד הם משמשים גם כלי מנטלי המאפשר לאנשי הקהילה התפתחות אישית ורוחנית.
ההרצאה מתבססת על עבודת המ.א שהגשתי בשנת 2022 בהנחיית פרופ' חאלד פוראני במסגרת החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב.

רפרנס

עמר, ט' (2022). "To own life": ביטויים של חיים פשוטים מרצון: המקרה של קהילת "אדמה" [עבודת גמר לקבלת תואר "מוסמך אוניברסיטה (תזה)]. אוניברסיטת תל אביב.